פסק-דין בתיק ע"א 2918/03

זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופטת ניב) מיום 26.8.03            בת.א. 115370/00 (להלן:- " פסק-הדין"), שדחה את תביעת המערער לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לו על ידי המשיבים (להלן:- " התביעה").

1.      הרקע:

(א)        המערער היה בעל ג'יפ מסוג לנדרובר דיסקברי מ.ר. 08-202-75 (להלן:- " הג'יפ") שנרכש ביום 15.4.98. לאחר שנה שבה היה הג'יפ מבוטח בביטוח מקיף אצל  מנורה - חברה לביטוח בע"מ, פנה המערער אל המשיבים, סוכני ביטוח בעיסוקם, לעריכת ביטוח מקיף לג'יפ, לשנה המתחילה ב-1.1.2000.

(ב)        המשיב 2 קיבל את פרטי הג'יפ, ערך הצעת ביטוח וסיכם עם מר רגב, חברו של המערער, על מחיר הפרמיה. המערער מסר טלפונית את מספר כרטיס האשראי למשיב 2 שחייב את הכרטיס בפרמיה בגין ביטוח החובה ושלח מיידית באמצעות הפקס תעודת ביטוח חובה של חב' הביטוח הכשרת היישוב בע"מ.

(ג)         ביום 4.3.00 נסע המערער לטיול שטח ובעת הנסיעה התהפך הג'יפ וניזוק (להלן:- " התאונה").

            ממקום התאונה התקשר המערער למשיב 2 כדי להסדיר את ענין גרירת הרכב. שמו של המערער ופרטי הג'יפ לא אותרו בשירות הגרירה והמערער הזמין גרר פרטי.

(ד)        למחרת היום, פנה המערער בדרישת פיצוי בגין הפגיעה בג'יפ ומשנענה בסירוב, הגיש את התביעה דנן וטען שהמשיבים התרשלו כלפיו בכך שהציגו מצג שהג'יפ היה מבוטח, לא הודיעו לו שלא נערכה לו פוליסת ביטוח מקיף בת תוקף ואף לא דרשו ממנו כל פעולה לקיומה של פוליסה כזו; הכל פעולות שסוכן ביטוח סביר ונבון היה נוהג בהן.

(ה)        המשיבים מצידם טענו שהג'יפ לא בוטח בביטוח מקיף עקב אי מיגון מתאים מסוג איתוראן פעיל, ושמיד עם קבלת עמדת סוכנות החיתום שלפיה איתוראן פעיל מהווה תנאי להוצאת פוליסת הביטוח, הודע למערער שעליו להתקין איתוראן פעיל. כמו כן טענו המשיבים שהמערער היה מודע לאי קיומו של ביטוח מקיף אף משום שלא שילם את פרמית הביטוח.

2.         פסק דינו של בית משפט קמא

(א)        השופטת הנכבדה דחתה את עילות התביעה שיוחסו למשיבים.

השופטת קבעה שמקלטות השיחות בין המערער למשיב 2 מתברר שהדרישה להתקנת האיתוראן הפעיל הועלתה על ידי המשיב 2 וזכתה לתגובה שלילית ואגרסיבית של המערער, בין משום שסבר שיוכל לגרום לחברת הביטוח לקבל את תנאיו, בין משום שלא מצא לנכון לטפל בענייניו באחריות הנאותה. כן קבעה שהוסבר לו, מבעוד מועד, ההבדל בין איתוראן פעיל לבין איתוראן רדום.

(ב)        עוד קבעה השופטת הנכבדה שהצהרותיו של המערער בהצעת הביטוח היו כוזבות; שבפועל שולמו לו תגמולי ביטוח בגין הפוליסה הקודמת; ושלנוכח העובדה שבמשך שלושה חודשים לא שילם דבר על חשבון פרמית הביטוח המקיף, הרי שנזקו לא נגרם ממחדלי המשיבים, אלא ממחדליו שלו.

3.         טענות המערער

(א)        המערער טוען שבית משפט קמא התעלם מהסתירה העובדתית בגרסת המשיבים, משקריהם בכתב ההגנה ובתצהירי העדות הראשית.

(ב)        המערער מוסיף וטוען שבית משפט קמא טעה הן לגבי מועד ההקלטות, שכולם למעט אחת, היו אחרי התאונה, הן לגבי תוכנן, ולכן ניתוחו של בית משפט קמא את העובדות ומשמעותן המשפטית מוטעה.

(ג)                  עוד טוען המערער שלפי הפסיקה, על המשיבים היה להוציא פוליסת ביטוח לפי הצעת הביטוח, קרי קיומו של איתוראן, וללא סטיות ממנה. לטענתו, מאחר שידעו שזו חובתם הם כפרו בתחילה בקיומה של הצעת ביטוח ובהמשך טענו שהוציאו פוליסה ומאחר שהמערער סירב לשנות את האיתוראן לאיתוראן פעיל הם ביטלו את הפוליסה.

המערער טוען שכל פוליסה חייבת להיות בכתב, כאמור בסעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 ושהמשיבים לא הוציאו למערער כל מסמך בכתב לגבי חובת מיגון או ביטול פוליסה. לדברי המערער, אף אם היה הביטול נעשה כדין, מאחר שלנזק שנגרם אין קשר לתנאי המיגון, הטענה לא יכולה להועיל למשיבים.

(ד)        לבסוף טוען המערער שסוכני הביטוח הפרו את חובת הנאמנות שחלה עליהם שכן משיחת הטלפון הראשונה בין המשיב 2 למערער עולה בבירור שהמשיב 2 ידע שלמערער אין ביטוח מקיף לג'יפ בעוד שהמערער עצמו היה משוכנע שיש ביטוח מקיף לג'יפ ויש בעיה קטנה עם האיתוראן.

4.         טענות המשיבים